Kilayim 2:4

זרועה ונמלך לנטעה, לא יאמר אטע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך נוטע. נטועה ונמלך לזרעה, לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש, אלא משרש ואחר כך זורע. אם רצה, גומם עד פחות מטפח, זורע, ואחר כך משרש

 

Kilayim 2:5

היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף, לא יהא זורע ובא על גביהם, שאינן עושין אלא לשלשה שנים. תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס, וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה, וכן תלתן שהעלה מיני צמחים, אין מחיבין אותו לנכש. אם נכש או כסח, אומרים לו, עקר את הכל חוץ ממין אחד

Kilayim 2:2

במה דברים אמורים. תבואה בתבואה וקטנית בקטנית, תבואה בקטנית וקטנית בתבואה. באמת אמרו, זרעוני גנה שאינן נאכלין, מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה. רבי שמעון אומר, כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל, הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה

Kilayim 2_2

Kilayim 2:3

היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים, ימתין לה עד שתתליע, ויופך, ואחר כך יזרע. אם צמחה, לא יאמר אזרע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך זורע. כמה יהא חורש, כתלמי הרביעה. אבא שאול אומר, כדי שלא ישיר רבע לבית סאה

Kilayim 1:9

הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם היו מקצת עליו מגלין, אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשרות, ונטלים בשבת. הזורע חטה ושעורה כאחת, הרי זה כלאים. רבי יהודה אומר, אינו כלאים, עד שיהו שני חטים ושעורה, או חטה ושתי שעורים, או חטה ושעורה וכסמת

 

Kilayim 2:1

כל סאה שיש בו רבע ממין אחר, ימעט. רבי יוסי אומר, יבר. בין ממין אחד בין משני מינין. רבי שמעון אומר, לא אמרו אלא ממין אחד. וחכמים אומרים, כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרבע

Kilayim 1:7

אין מביאין אילן באילן, ירק בירק, ולא אילן בירק, ולא ירק באילן. רבי יהודה מתיר ירק באילן

Kilayim 1:8

אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה. אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה, מפני שהוא ירק באילן. אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב, שיהא מקרו. אין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח, שתהא זורקת מימיה לתוכו, מפני שהוא אילן בירק. אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית, שתהא משמרתו, מפני שהוא ירק בירק

 

Kilayim 1:5

הצנון והנפוץ, החרדל והלפסן, ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה

 

Kilayim 1:6

הזאב והכלב, כלב הכפרי והשועל, העזים והצבאים, היעלים והרחלים, הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה

Kilayim 1:3

הלפת והנפוץ, והכרוב והתרובתור, התרדים והלעונים, אינם כלאים זה בזה. הוסיף רבי עקיבא, השום והשומנית, הבצל והבצלצול, והתרמוס והפלסלוס, אינן כלאים זה בזה

 

Kilayim 1:4

ובאילן, האגסים והקרסתומלין, והפרישים והעזרדים, אינם כלאים זה בזה. התפוח והחזרד, הפרסקים והשקדין, והשזפין והרימין, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה

Kilayim 1:1

Introduction to Kilayim by Rav Weinberger 

Shiur for Kilayim 1:1

החטים והזונין אינן כלאים זה בזה. השערים ושבלת שועל, הכסמין והשיפון, הפול והספיר, הפרקדן והטפח, ופול הלבן והשעועים, אינם כלאים זה בזה

Kilayim 1_1 זונין

זונין

 

 

Kilayim 1:2

הקשות והמלפפון, אינם כלאים זה בזה. רבי יהודה אומר, כלאים. חזרת וחזרת גלים, עלשין ועלשי שדה, כרשים וכרשי שדה, כסבר וכסבר שדה, חרדל וחרדל מצרי, ודלעת המצרי והרמוצה, ופול מצרי והחרוב, אינם כלאים זה בזה

Kilayim 1_2 עולשין

עולשין

Demai 7:7

מאה טבל מאה חלין, נוטל מאה ואחד. מאה טבל מאה מעשר, נוטל מאה ואחד. מאה חלין מתקנים מאה מעשר, נוטל מאה ועשר. מאה טבל תשעים מעשר, תשעים טבל ושמונים מעשר, לא הפסיד כלום. זה הכלל, כל זמן שהטבל מרבה, לא הפסיד כלום

 

Demai 7:8

מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין, ואמר, שורה החיצונה אחת מעשר, ואין ידוע איזו היא, נוטל שתי חביות לוכסן. חצי שורה החיצונה אחת מעשר, ואין ידוע איזו היא, נוטל ארבע חביות מארבע זויות. שורה אחת מעשר, ואין ידוע איזו היא, נוטל שורה אחת לוכסן. חצי שורה אחת מעשר, ואין ידוע איזו היא, נוטל שתי שורות לוכסן. חבית אחת מעשר, ואין ידוע איזו היא, נוטל מכל חבית וחבית

 סליק מסכת דמאי

Demai 7:5

היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו, והוא בבית המדרש או בשדה, אומר, שתי תאנים שאני עתיד להפריש, הרי הן תרומה, ועשר מעשר ראשון, ותשע מעשר שני. היו דמאי, אומר, מה שאני עתיד להפריש למחר, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו, זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחלל על המעות

 

Demai 7:6

היו לפניו שתי כלכלות של טבל, ואמר, מעשרות זו בזו, הראשונה מעשרת. של זו בזו ושל זו בזו, הראשונה מעשרת. מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה, קרא שם