Sheviis 7:2

ועוד כלל אחר אמרו, כל שאינו מאכל אדם ומאכל בהמה, וממין הצובעין, ומתקים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית, אין לו בעור ואין לדמיו בעור. אי זהו, עקר הלוף השוטה, ועקר הדנדנה, והערקבנין, והחלבצין, והבכריה. וממין הצובעין, הפואה והרכפא, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית, אין להם בעור ולא לדמיהן בעור. רבי מאיר אומר, דמיהם מתבערין עד ראש השנה. אמרו לו, להן אין בעור, קל וחמר לדמיהן

 

Sheviis 7:3

קלפי רמון והנץ שלו, קלפי אגוזים והגלעינין, יש להם שביעית ולדמיהן שביעית. הצבע, צובע לעצמו, ולא יצבע בשכר, שאין עושין סחורה בפרות שביעית, ולא בבכורות, ולא בתרומות, ולא בנבלות, ולא בטרפות, ולא בשקצים, ולא ברמשים. ולא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק, אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו. לקח לעצמו והותיר, מתר למכרן

Sheviis 6:6

אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפרוש, שמביאין מסוריא ואין מביאין מחוצה לארץ

 

Sheviis 7:1

כלל גדול אמרו בשביעית, כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה, וממין הצובעים, ואינו מתקים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית, יש לו בעור ולדמיו בעור. ואיזה זה, עלה הלוף השוטה, ועלה הדנדנה, העלשין, והכרשין, והרגילה, ונץ החלב. ומאכל בהמה, החוחים והדרדרים. וממין הצובעים, ספיחי אסטיס, וקוצה. יש להם שביעית ולדמיהן שביעית, יש להם בעור ולדמיהן בעור

Sheviis 7_1 הרגילה
הרגילה

Sheviis 6:4

מאימתי מתר אדם לקח ירק במוצאי שביעית, משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר, התר האפיל. רבי התיר לקח ירק במוצאי שביעית מיד

Sheviis 6:5

אין מוציאין שמן שרפה ופרות שביעית מהארץ לחוץ לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפרוש, שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוץ לארץ

Sheviis 6:2

עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחבר. דשים וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקים. כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מתר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא

 

Sheviis 6:3

בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו העלין שלהם שחורין, אסורין. הוריקו, הרי אלו מתרין. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אם יכולין להתלש בעלין שלהן, אסורין. וכנגד כן, מוצאי שביעית, מתרין

Sheviis 5:9

משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחים ותנור. אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל המים, לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עברה. וכלן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום

 

Sheviis 6:1

שלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל, אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד

Sheviis 6_1

Sheviis 5:7

היוצר, מוכר חמשה כדי שמן וחמשה עשר כדי יין, שכן דרכו להביא מן ההפקר. ואם הביא יותר מכאן, מתר. ומוכר לנכרים בארץ, ולישראל בחוצה לארץ

Sheviis 5:8

בית שמאי אומרים, לא ימכר לו פרה חורשת בשביעית. ובית הלל מתירין, מפני שהוא יכול לשחטה. מוכר לו פרות אפלו בשעת הזרע, ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גרן, ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים. וכלן, בפרוש, אסורין

Sheviis 5:5

מֵאֵימָתַי מֻתָּר אָדָם לִקַּח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִיָּד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ

Sheviis 5:6

אֵלּוּ כֵלִים שֶׁאֵין הָאֻמָּן רַשַּׁאי לְמָכְרָם בַּשְּׁבִיעִית, מַחֲרֵשָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ, הָעוֹל, וְהַמִּזְרֶה, וְהַדָּקָר. אֲבָל מוֹכֵר הוּא מַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר, וַעֲגָלָה וְכָל כֵּלֶיהָ. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיֻחֶדֶת לַעֲבֵרָה, אָסוּר. לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, מֻתָּר

Sheviis 5:3

לוף שעברה עליו שביעית, רבי אליעזר אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, יעשה חשבון עם העניים. רבי יהושע אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, אין לעניים עליו חשבון

 

Sheviis 5:4

לוף של ערב שביעית שנכנס לשביעית, וכן בצלים הקיצונים, וכן פואה של עדית, בית שמאי אומרים, עוקרין אותן במארופות של עץ. ובית הלל אומרים, בקרדמות של מתכות. ומודים בפואה של צלעות, שעוקרין אותה בקרדמות של מתכות

Sheviis 5_4

Sheviis 5:1

בנות שוח, שביעית שלהן, שניה, שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר, הפרסאות, שביעית שלהן, מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו אלא בנות שוח

 

Sheviis 5:2

הטומן את הלוף בשביעית, רבי מאיר אומר, לא יפחת מסאתים, עד גבה שלשה טפחים, וטפח עפר על גביו. וחכמים אומרים, לא יפחת מארבעת קבים, עד גבה טפח, וטפח עפר על גביו. וטומנו במקום דריסת אדם

Sheviis 4:9

זֵיתִים, מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ רְבִיעִית לִסְאָה, פּוֹצֵעַ וְאוֹכֵל בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ חֲצִי לֹג, כּוֹתֵשׁ וְסָךְ בַּשָּׂדֶה. הִכְנִיסוּ שְׁלִישׁ, כּוֹתֵשׁ בַּשָּׂדֶה וְכוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶם בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּבִים בְּמַעַשְׂרוֹת. וּשְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן, כְּעוֹנָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת, כֵּן עוֹנָתָן לַשְּׁבִיעִית

Sheviis 4:10

מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵצוּ, וּשְׁאָר כָּל אִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וְכָל הָאִילָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר לְקָצְצוֹ. כַּמָּה יְהֵא בַזַּיִת וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ, רֹבַע. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת