Sheviis 4:7

מאימתי אוכלין פרות האילן בשביעית, הפגים משיזריחו, אוכל בהם פתו בשדה. בחלו, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חיב במעשרות

Sheviis 4:8

הבסר, משהביא מים, אוכל בו פתו בשדה. הבאיש, כונס לתוך ביתו. וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע, חיב במעשרות

Sheviis 4:5

המבקיע בזית, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. הקוצץ קורות שקמה, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש. אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה. רבי יהודה אומר, כדרכה, אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעל הארץ

Sheviis 4:6

המזנב בגפנים והקוצץ קנים, רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח. רבי עקיבא אומר, קוצץ כדרכו, בקרדם או במגל, ובמגרה, ובכל מה שירצה. אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית, לא שיעלה, אלא שלא יוסיף

Sheviis 4:3

חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום

Sheviis 4:4

המדל בזיתים, בית שמאי אומרים, יגום. ובית הלל אומרים, ישרש. ומודים במחליק, עד שיגום. איזה הוא המדל, אחד או שנים. המחליק, שלשה, זה בצד זה. במה דברים אמורים, מתוך שלו, אבל מתוך של חברו, אף המחליק, ישרש

Sheviis 4:1

בראשונה היו אומרים, מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט מתוך של חברו, את הגס הגס. משרבו עוברי עברה, התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה, וזה מלקט מתוך של זה, שלא בטובה, ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות

Sheviis 4:2

שדה שנתקוצה, תזרע במוצאי שביעית. שנטיבה או שנדירה, לא תזרע במוצאי שביעית. שדה שנטיבה, בית שמאי אומרים, אין אוכלין פרותיה בשביעית, ובית הלל אומרים, אוכלין. בית שמאי אומרים, אין אוכלין פרות שביעית בטובה, ובית הלל אומרים, אוכלין בטובה ושלא בטובה. רבי יהודה אומר, חלוף הדברים, זו מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל

Sheviis 3:9

אבני כתף, באות מכל מקום. והקבלן, מביא מכל מקום. ואלו הם אבני כתף, כל שאינה יכולה להנטל באחת יד, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר, אבני כתף כשמן, כל שהן נטלות שתים שלש על הכתף

Sheviis 3:10

הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים, מתר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר, צוברו ברשות הרבים ומתקנו, דברי רבי יהושע. רבי עקיבא אומר, כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקנו. מה יעשה בעפר, צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר בור ושיח ומערה

Sheviis 3:7

אֲבָנִים שֶׁזִּעְזְעָתַן הַמַּחֲרֵשָׁה, אוֹ שֶׁהָיוּ מְכֻסּוֹת וְנִתְגַּלּוּ, אִם יֵשׁ בָּהֶם שְׁתַּיִם שֶׁל מַשְּׂאוֹי שְׁנַיִם שְׁנַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטֵלוּ. הַמְסַקֵּל אֶת שָׂדֵהוּ, נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּמַנִּיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. וְכֵן גַּרְגֵּר שֶׁל צְרוֹרוֹת אוֹ גַל שֶׁל אֲבָנִים, נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּמַנִּיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. אִם יֶשׁ תַּחְתֵּיהֶן סֶלַע אוֹ קַשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּטֵלוּ

Sheviis 3:8

אֵין בּוֹנִין מַדְרֵגוֹת עַל פִּי הַגֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשֶּׁפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לַשְּׁבִיעִית. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשֶּׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִסְמֹךְ בְּעָפָר, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא חַיִץ. כָּל אֶבֶן שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ, הֲרֵי זוֹ תִּנָּטֵל

Sheviis 3:5

לא יפתח אדם מחצב בתחלה לתוך שדהו, עד שיהיו בו שלש מורביות, שהם שלש על שלש על רום שלש, שעורן עשרים ושבע אבנים

Sheviis 3:6

גדר שיש בו עשר אבנים של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. שעור גדר, עשרה טפחים. פחות מיכן, מחצב וגוממו עד פחות מהארץ טפח. במה דברים אמורים, מתוך שלו, אבל מתוך של חברו, מה שהוא רוצה, יטל. במה דברים אמורים, בזמן שלא התחיל בו מערב שביעית. אבל אם התחיל בו מערב שביעית, מה שהוא רוצה, נוטל

Sheviis 3:3

עוֹשֶׂה אָדָם אֶת שָׂדֵהוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אַשְׁפַּתּוֹת לְבֵית סְאָה. יָתֵר מִכָּאן, מַחֲצִיב, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין, עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה, אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה. עוֹשֶׂה אָדָם אֶת זִבְלוֹ אוֹצָר. רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר, עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה, אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה. הָיָה לוֹ דָבָר מֻעָט, מוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר, עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה, אוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן עַל הַסָּלַע

Sheviis 3:4

הַמְדַיֵּר אֶת שָׂדֵהוּ, עוֹשֶׂה סַהַר לְבֵית סָאתַיִם, עוֹקֵר שָׁלֹשׁ רוּחוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הָאֶמְצָעִית. נִמְצָא מְדַיֵּר בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בֵּית שְׁמוֹנַת סְאִין. הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין, מְשַׁיֵּר מִמֶּנָּה מִקְצָת, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וּמוֹצִיא מִן הַסַּהַר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְזַבְּלִין

Sheviis 3:1

מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות. משיפסקו עובדי עבודה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, משיבש המתוק. רבי יוסי אומר, משיקשר

Sheviis 3:2

עד כמה מזבלין, עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך. מוסיפין על המשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות. רבי שמעון אומר, אף על האשפתות

Sheviis 2:9

הבצלים הסריסים, ופול המצרי, שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומתרים בשביעית, ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, שלש

Sheviis 2:10

הדלועין שקימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאכל אדם, מתר לקימן בשביעית. ואם לאו, אסור לקימן בשביעית. התמרות שלהם, אסורות בשביעית. ומרביצין בעפר לבן, דברי רבי שמעון, רבי אליעזר בן יעקב אוסר. ממרסין בארז בשביעית, רבי שמעון אומר, אבל אין מכסחין