Terumos 1:8

אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין, ולא יין על ענבים הנדרכים. ואם תרם, תרומתו תרומה, ויחזר ויתרם. הראשונה מדמעת בפני עצמה, וחיבין עליה חמש, אבל לא שניה

Terumos 1:9

ותורמין שמן על זיתים הנכבשים, ויין על ענבים לעשותם צמוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרם

Terumos 1:6

חמשה לא יתרמו, ואם תרמו, תרומתן תרומה. האלם, והשכור, והערום, והסומא, ובעל קרי. לא יתרמו, ואם תרמו, תרומתן תרומה

Terumos 1:7

אין תורמין, לא במדה, ולא במשקל, ולא במנין. אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקפה שהם של מדה, אבל תורם הוא בהן חצין ושלישן. לא יתרם בסאה חציה, שחציה מדה

Terumos 1:4

אין תורמין זיתים על השמן, ולא ענבים על היין. ואם תרמו, בית שמאי אומרים, תרומת עצמן בהם. ובית הלל אומרים, אין תרומתן תרומה

Terumos 1:5

אין תורמין מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה, ומן ההפקר, ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, ולא מן החיב על הפטור, ולא מן הפטור על החיב, ולא מן התלוש על המחבר, ולא מן המחבר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש, ולא מפרות הארץ על פרות חוצה לארץ, ולא מפרות חוצה לארץ על פרות הארץ. ואם תרמו, אין תרומתן תרומה

Terumos 1:2

חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרם. ואם תרם, תרומתו תרומה. חרש שדברו בו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר

Terumos 1:3

קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה

Sheviis 10:9

המחזיר חוב בשביעית, רוח חכמים נוחה ממנו. הלוה מן הגר שנתגירו בניו עמו, לא יחזיר לבניו. ואם החזיר, רוח חכמים נוחה ממנו. כל המטלטלין, נקנין במשיכה. וכל המקים את דברו, רוח חכמים נוחה ממנו

סליק מסכת שביעית

Terumos

Terumos 1:1

חמשה לא יתרמו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפלו ברשות, אין תרומתו תרומה

Sheviis 10:7

כורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טמאה במקומה, והרודה ממנה בשבת חיב. וחכמים אומרים, אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול, ומקבלת טמאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, פטור

Sheviis 10:8

המחזיר חוב בשביעית, יאמר לו משמט אני. אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו, שנאמר (דברים טו) וזה דבר השמטה. כיוצא בו, רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר להם, רוצח אני. אמרו לו, אף על פי כן, יקבל מהם, שנאמר (שם יט) וזה דבר הרוצח

Sheviis 10:5

פרוזבול המקדם, כשר, והמאחר, פסול. שטרי חוב המקדמים, פסולים, והמאחרים, כשרים. אחד לוה מחמשה, כותב פרוזבול לכל אחד ואחד. חמשה לוין מאחד, אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכלם

Sheviis 10:6

אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע. אם אין לו, מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא. היתה לו שדה ממשכנת בעיר, כותבין עליה פרוזבול. רבי חצפית אומר, כותבין לאיש על נכסי אשתו, וליתומים על נכסי אפוטרופין

Sheviis 10:3

פרוזבול, אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים טו) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו’, התקין הלל לפרוזבול

Sheviis 10:4

זהו גופו של פרוזבול. מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה. והדינים חותמין למטה, או העדים

Sheviis 10:1

שביעית, משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות, אינה משמטת, ואם עשאה מלוה, הרי זה משמט. רבי יהודה אומר, הראשון הראשון משמט. שכר שכיר, אינו משמט, ואם עשאו מלוה, הרי זה משמט. רבי יוסי אומר, כל מלאכה שפוסקת בשביעית, משמטת, ושאינה פוסקת בשביעית, אינה משמטת

Sheviis 10:2

השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה, אם היה החדש מעבר, משמט. ואם לאו, אינו משמט. האונס, והמפתה, והמוציא שם רע, וכל מעשה בית דין, אין משמטין. המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין, אינן משמטין

Sheviis 9:8

מי שהיו לו פרות שביעית והגיע שעת הבעור, מחלק מזון שלש סעדות לכל אחד ואחד. ועניים אוכלין אחר הבעור, אבל לא עשירים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הבעור

Sheviis 9:9

מי שהיו לו פרות שביעית שנפלו לו בירשה או שנתנו לו במתנה, רבי אליעזר אומר, ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים, אין החוטא נשכר, אלא ימכרו לאוכליהן, ודמיהם יתחלקו לכל אדם. האוכל מעסת שביעית עד שלא הורמה חלתה, חיב מיתה