כלל גדול אמרו בשביעית, כל המיחד למאכל אדם, אין עושין ממנו מלוגמא לאדם, ואין צריך לומר לבהמה. וכל שאינו מיחד למאכל אדם, עושין ממנו מלוגמא לאדם, אבל לא לבהמה. וכל שאינו מיחד לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה, חשב עליו למאכל אדם ולמאכל בהמה, נותנין עליו חמרי אדם וחמרי בהמה. חשב עליו לעצים, הרי הוא כעצים, כגון הסיאה והאזוב והקורנית
Aish Kodesh Mishnayos 
You must be logged in to post a comment.