Terumos 6:5

אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר, ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו, ולא ממעשר שני והקדש שנפדו, שאין הקדש פודה את הקדש, דברי רבי מאיר. וחכמים מתירין באלו

 

Terumos 6:6

רבי אליעזר אומר, משלמין ממין על שאינו מינו, בלבד שישלם מן היפה על הרע. ורבי עקיבא אומר, אין משלמין אלא ממין על מינו. לפיכך, אם אכל קשואין של ערב שביעית, ימתין לקשואין של מוצאי שביעית, וישלם מהם. ממקום שרבי אליעזר מקל, משם רבי עקיבא מחמיר, שנאמר (ויקרא כב), ונתן לכהן את הקדש, כל שהוא ראוי להיות קדש, דברי רבי אליעזר. ורבי עקיבא אומר, ונתן לכהן את הקדש, קדש שאכל

Terumos 6:3

המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה, הוא משלם את הקרן, והם משלמין את החמש, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, הם משלמין קרן וחמש, והוא משלם להם דמי סעודתן

 

Terumos 6:4

הגונב תרומה ולא אכלה, משלם תשלומי כפל דמי תרומה. אכלה, משלם שני קרנים וחמש, קרן וחמש מן החלין, וקרן דמי תרומה. גנב תרומת הקדש ואכלה, משלם שני חמשים וקרן, שאין בהקדש תשלומי כפל

Terumos 6:1

האוכל תרומה שוגג, משלם קרן וחמש. אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך, אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה, משלם חמשה וחמש חמשה. אינו משלם תרומה, אלא חלין מתקנים, והם נעשין תרומה, והתשלומין תרומה. אם רצה הכהן למחל, אינו מוחל

 

Terumos 6:2

בת ישראל שאכלה תרומה ואחר כך נשאת לכהן, אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה, משלמת קרן וחמש לעצמה. ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה, משלמת קרן לבעלים, וחמש לעצמה, מפני שאמרו, האוכל תרומה שוגג, משלם קרן לבעלים, וחמש לכל מי שירצה

Terumos 5:8

סאה תרומה שנפלה למאה, ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת, הרי זו אסורה. ורבי שמעון מתיר

Terumos 5:9

סאה תרומה שנפלה למאה, וטחנן ופחתו, כשם שפחתו החלין, כך פחתה התרומה, ומתר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, וטחנן והותירו, כשם שהותירו החלין, כך הותירה התרומה, ואסור. אם ידוע שהחטים של חלין יפות משל תרומה, מתר. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חלין, אם שוגג, מתר, ואם מזיד, אסור

Terumos 5:6

סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו, ונפל מן המדמע למקום אחר, רבי אליעזר אומר, מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים, אין המדמע מדמע אלא לפי חשבון, ואין המחמץ מחמיץ אלא לפי חשבון, ואין המים שאובים פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון

 

Terumos 5:7

סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה אחרת, הגביהה ונפלה אחרת, הרי זו מתרת, עד שתרבה תרומה על החלין

Terumos 5:4

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורה, בית שמאי אוסרים, ובית הלל מתירין. אמרו בית הלל לבית שמאי, הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים, מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה. אמרו להם בית שמאי, לא, אם העלו החלין הקלין המתרין לזרים את הטהורה, תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה. לאחר שהודו, רבי אליעזר אומר, תרום ותשרף. וחכמים אומרים, אבדה במעוטה

 

Terumos 5:5

סאה תרומה שנפלה למאה, הגביהה ונפלה למקום אחר, רבי אליעזר אומר, מדמעת כתרומה ודאי. וחכמים אומרים, אינה מדמעת אלא לפי חשבון

Terumos 5:2

סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חלין טהורין, רבי אליעזר אומר, תרום ותשרף, שאני אומר, סאה שנפלה היא סאה שעלתה. וחכמים אומרים, תעלה ותאכל נקודים או קליות, או תלוש במי פרות, או תתחלק לעסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה

 

Terumos 5:3

סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חלין טמאין, תעלה ותאכל נקודים או קליות, או תלוש במי פרות, או תתחלק לעסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה

Terumos 4:13

אמר רבי יוסי, מעשה בא לפני רבי עקיבא בחמשים אגדות של ירק, שנפלה אחת מהן לתוכן, חציה תרומה, ואמרתי לפניו, תעלה. לא שהתרומה תעלה בחמשים ואחד, אלא שהיו שם מאה ושני חציים

 

Terumos 5:1

סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חלין, או למעשר ראשון, או למעשר שני, או להקדש, בין טמאין בין טהורים, ירקבו. אם טהורה היתה אותה הסאה, ימכרו לכהנים בדמי תרומה, חוץ מדמי אותה סאה. ואם למעשר ראשון נפלה, יקרא שם לתרומת מעשר. ואם למעשר שני או להקדש נפלה, הרי אלו יפדו. ואם טמאים היו אותן החלין, יאכלו נקודים או קליות, או ילושו במי פרות, או יתחלקו לעסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה

Terumos 4:11

סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה, רבי אליעזר אומר, אם יש בקפוי מאה סאה, תעלה באחד ומאה, ורבי יהושע אומר, לא תעלה. סאה תרומה שנפלה על פי מגורה, יקפיאנה. ואם כן, למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה, אם אינו ידוע אם בלולות הן, או לאין נפלה

 

Terumos 4:12

שתי קפות ושתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, מעלות זו את זו. רבי שמעון אומר, אפלו הם בשתי עירות, מעלות זו את זו

Terumos 4:9

כיצד, חמשים תאנים שחורות וחמשים לבנות, נפלה שחורה, שחורות אסורות והלבנות מתרות. נפלה לבנה, לבנות אסורות ושחורות מתרות. בשאינו ידוע מה נפלה, מעלות זו את זו. בזו רבי אליעזר מחמיר, ורבי יהושע מקל

 

Terumos 4:10

ובזו רבי אליעזר מקל, ורבי יהושע מחמיר. בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזוהי, רבי אליעזר אומר, רואין אותן כאלו הן פרודות, והתחתונות מעלות את העליונות. רבי יהושע אומר, לא תעלה עד שיהיו שם מאה כדים