כרם שחרב, אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה, ונטועות כהלכתן, הרי זה נקרא כרם דל. כרם שהוא נטוע ערבוביא, אם יש בו לכון שתים נגד שלש, הרי זה כרם. ואם לאו, אינו כרם. רבי מאיר אומר, הואיל והוא נראה כתבנית הכרמים, הרי זה כרם
Kilayim 5:2
כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות, רבי שמעון אומר, אינו כרם. וחכמים אומרים, כרם, ורואין את האמצעיות כאלו אינן
הנוטע שתי שורות, אם אין ביניהן שמנה אמות, לא יביא זרע לשם. היו שלש, אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנינא בן חכינאי, אפלו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם, שאלו מתחלה נטען הרי זה מתר בשמנה אמות
Kilayim 4:9
הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה, מתר להביא זרע לשם. אמר רבי יהודה, מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה, והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר, ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור, ובא מעשה לפני חכמים, והתירו. רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, אף הנוטע את כרמו על שמנה שמנה אמות, מתר
הנוטע שתים כנגד שתים, ואחת יוצאה זנב, הרי זה כרם. שתים כנגד שתים ואחת בינתים, או שתים כנגד שתים ואחת באמצע, אינו כרם, עד שיהו שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב
Kilayim 4:7
הנוטע שורה אחת בתוך שלו, ושורה אחת בתוך של חברו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים, הרי אלו מצטרפות. גבוה מעשרה טפחים, אינן מצטרפות. רבי יהודה אומר, אם ערסן מלמעלה, הרי אלו מצטרפות
מחצת הקנים, אם אין בין קנה לחברו שלשה טפחים, כדי שיכנס הגדי, הרי זו כמחצה. וגדר שנפרץ, עד עשר אמות הרי הוא כפתח, יתר מכן, כנגד הפרצה אסור. נפרצו בו פרצות הרבה, אם העומד מרבה על הפרוץ, מתר, ואם הפרוץ מרבה על העומד, כנגד הפרצה אסור
Please scroll to the bottom for the next Mishna
Kilayim 4:5
הנוטע שורה של חמש גפנים, בית שמאי אומרים, כרם. ובית הלל אומרים, אינו כרם, עד שיהו שם שתי שורות. לפיכך, הזורע ארבע אמות שבכרם, בית שמאי אומרים, קדש שורה אחת. ובית הלל אומרים, קדש שתי שורות
דלעת בירק, כירק. ובתבואה, נותנין לה בית רבע. היתה שדהו זרועה תבואה, ובקש לטע לתוכה שורה של דלועין, נותנין לה לעבודתה ששה טפחים. ואם הגדילה, יעקר מלפניה. רבי יוסי אומר, נותנין לה עבודתה ארבע אמות. אמרו לו, התחמיר זו מן הגפן. אמר להן, מצינו שזו חמורה מן הגפן, שלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים, ולדלעת יחידית נותנין לה בית רבע. רבי מאיר אומר משום רבי ישמעאל, כל שלשה דלועין לבית סאה, לא יביא זרע לתוך בית סאה. רבי יוסי בן החוטף אפרתי אמר משום רבי ישמעאל, כל שלשה דלועין לבית כור, לא יביא זרע לתוך בית כור
Kilayim 4:1
קרחת הכרם, בית שמאי אומרים, עשרים וארבע אמות. ובית הלל אומרים שש עשרה אמה. מחול הכרם, בית שמאי אומרים, שש עשרה אמה. ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה. ואיזו היא קרחת הכרם. כרם שחרב מאמצעו. אם אין שם שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם. היו שם שש עשרה אמה, נותנין לה עבודתה, וזורע את המותר
נוטע אדם קשות ודלעת לתוך גמא אחת, ובלבד שתהא זו נוטה לצד זה, וזו נוטה לצד זה, ונוטה שער של זו לכאן, ושער של זו לכאן. שכל מה שאסרו חכמים, לא גזרו אלא מפני מראית העין
Kilayim 3:6
היתה שדהו זרוע בצלים, ומבקש לטע בתוכה שורות של דלועים, רבי ישמעאל אומר, עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת. רבי עקיבא אומר, עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות. וחכמים אומרים, אם אין בין שורה לחברתה שתים עשרה אמה, לא יקים את הזרע של בינתים
ערוגה שהיא ששה טפחים על ששה טפחים, זורעים בתוכה חמשה זרעונים, ארבעה בארבע רוחות הערוגה, ואחד באמצע. היה לה גבול גבוה טפח, זורעין בתוכה שלשה עשר, שלשה על כל גבול וגבול, ואחד באמצע. לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול, מפני שהוא ממלאהו. רבי יהודה אומר, ששה באמצע
A
B
C
D
Kilayim 3:2
כל מין זרעים אין זורעים בערוגה, וכל מין ירקות זורעין בערוגה. חרדל ואפונים השופין, מין זרעים. אפונים הגמלנים, מין ירק. גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט, כשר, שהיה כשר מתחלתו. התלם ואמת המים שהם עמקים טפח, זורעים לתוכן שלשה זרעונין, אחד מכאן, ואחד מכאן, ואחד באמצע
כל שהוא בתוך בית רבע, עולה במדת בית רבע. אכילת הגפן והקבר והסלע, עולין במדת בית רבע. תבואה בתבואה, בית רבע. ירק בירק, ששה טפחים. תבואה בירק, ירק בתבואה, בית רבע. רבי אליעזר אומר, ירק בתבואה, ששה טפחים
Kilayim 2:11
תבואה נוטה על גבי תבואה, וירק על גבי ירק, תבואה על גבי ירק, ירק על גבי תבואה, הכל מתר, חוץ מדלעת יונית. רבי מאיר אומר, אף הקשות ופול המצרי, ורואה אני את דבריהן מדברי
You must be logged in to post a comment.