Kilayim 3:3

הָיָה רֹאשׁ תּוֹר יָרָק נִכְנָס לְתוֹךְ שְׂדֵה יָרָק אַחֵר, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּסוֹף שָׂדֵהוּ. הָיְתָה שָׂדֵהוּ זָרוּעַ יָרָק, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִטַּע בְּתוֹכוֹ שׁוּרָה שֶׁל יָרָק אַחֵר, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּהֵא הַתֶּלֶם מְפֻלָּשׁ מֵרֹאשׁ הַשָּׂדֶה וְעַד רֹאשׁוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֹרֶךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרֹחַב מְלֹאוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רֹחַב כִּמְלֹא רֹחַב הַפַּרְסָה

Kilayim 3_3

Kilayim 3:4

הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִשּׁוּאִין, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דְּלוּעִים, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי, מֻתָּר. שׁוּרָה שֶׁל קִשּׁוּאִים, שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים, שׁוּרָה שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי, אָסוּר. שׁוּרָה שֶׁל קִשּׁוּאִים, שׁוּרָה שֶׁל דְּלוּעִים, שׁוּרָה שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי, וְשׁוּרָה שֶׁל קִשּׁוּאִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין

 

Kilayim 3:1

ערוגה שהיא ששה טפחים על ששה טפחים, זורעים בתוכה חמשה זרעונים, ארבעה בארבע רוחות הערוגה, ואחד באמצע. היה לה גבול גבוה טפח, זורעין בתוכה שלשה עשר, שלשה על כל גבול וגבול, ואחד באמצע. לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול, מפני שהוא ממלאהו. רבי יהודה אומר, ששה באמצע

 

Kilayim 3:2

כל מין זרעים אין זורעים בערוגה, וכל מין ירקות זורעין בערוגה. חרדל ואפונים השופין, מין זרעים. אפונים הגמלנים, מין ירק. גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט, כשר, שהיה כשר מתחלתו. התלם ואמת המים שהם עמקים טפח, זורעים לתוכן שלשה זרעונין, אחד מכאן, ואחד מכאן, ואחד באמצע

Kilayim 2:10

כל שהוא בתוך בית רבע, עולה במדת בית רבע. אכילת הגפן והקבר והסלע, עולין במדת בית רבע. תבואה בתבואה, בית רבע. ירק בירק, ששה טפחים. תבואה בירק, ירק בתבואה, בית רבע. רבי אליעזר אומר, ירק בתבואה, ששה טפחים

 

Kilayim 2:11

תבואה נוטה על גבי תבואה, וירק על גבי ירק, תבואה על גבי ירק, ירק על גבי תבואה, הכל מתר, חוץ מדלעת יונית. רבי מאיר אומר, אף הקשות ופול המצרי, ורואה אני את דבריהן מדברי

Kilayim 2:8

אֵין סוֹמְכִין לִשְׂדֵה תְבוּאָה חַרְדָּל וְחָרִיעַ, אֲבָל סוֹמְכִין לִשְׂדֵה יְרָקוֹת חַרְדָּל וְחָרִיעַ. וְסוֹמֵךְ לְבוּר, וּלְנִיר, וּלְגָפָה, וּלְדֶרֶךְ, וּלְגָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּלְחָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, וּלְאִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ, וּלְסֶלַע גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה

 

Kilayim 2:9

הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין, עוֹשֶׂה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קָרָחוֹת לְבֵית סְאָה, מִקָּרַחַת לְבֵית רֹבַע, וְזוֹרֵעַ בְּתוֹכָהּ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. הָיְתָה קָרַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, זוֹרְעָם חַרְדָּל. שָׁלֹשׁ, לֹא יִזְרַע חַרְדָּל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כִּשְׂדֵה חַרְדָּל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּשַׁע קָרָחוֹת מֻתָּרוֹת, עֶשֶׂר אֲסוּרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אֲפִלּוּ כָל שָׂדֵהוּ בֵּית כּוֹר, לֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹכָהּ חוּץ מִקָּרַחַת אַחַת

Kilayim 2_9 Rebbe Meir
(ABOVE) According to Rebbe Meir  – Each quarter kav square can be different

 

Kilayim 2_9 Chachomim
(Above) According to Chachomim – No more than 9

Kilayim 2:6

הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין, בית שמאי אומרים, שלשה תלמים של פתיח. ובית הלל אומרים, מלא העל השרוני. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו

Kilayim 2_6

Kilayim 2:7

היה ראש תור חטים נכנס בתוך של שעורים, מתר, מפני שהוא נראה כסוף שדהו. שלו חטים ושל חברו מין אחר, מתר לסמך לו מאותו המין. שלו חטים ושל חברו חטים, מתר לסמך לו תלם של פשתן, ולא תלם של מין אחר. רבי שמעון אומר, אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. רבי יוסי אומר, אף באמצע שדהו מתר לבדק בתלם של פשתן

Kilayim 2:4

זרועה ונמלך לנטעה, לא יאמר אטע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך נוטע. נטועה ונמלך לזרעה, לא יאמר אזרע ואחר כך אשרש, אלא משרש ואחר כך זורע. אם רצה, גומם עד פחות מטפח, זורע, ואחר כך משרש

 

Kilayim 2:5

היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף, לא יהא זורע ובא על גביהם, שאינן עושין אלא לשלשה שנים. תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס, וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה, וכן תלתן שהעלה מיני צמחים, אין מחיבין אותו לנכש. אם נכש או כסח, אומרים לו, עקר את הכל חוץ ממין אחד

Kilayim 2:2

במה דברים אמורים. תבואה בתבואה וקטנית בקטנית, תבואה בקטנית וקטנית בתבואה. באמת אמרו, זרעוני גנה שאינן נאכלין, מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה. רבי שמעון אומר, כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל, הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה

Kilayim 2_2

Kilayim 2:3

היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים, ימתין לה עד שתתליע, ויופך, ואחר כך יזרע. אם צמחה, לא יאמר אזרע ואחר כך אופך, אלא הופך ואחר כך זורע. כמה יהא חורש, כתלמי הרביעה. אבא שאול אומר, כדי שלא ישיר רבע לבית סאה

Kilayim 1:9

הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם היו מקצת עליו מגלין, אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשרות, ונטלים בשבת. הזורע חטה ושעורה כאחת, הרי זה כלאים. רבי יהודה אומר, אינו כלאים, עד שיהו שני חטים ושעורה, או חטה ושתי שעורים, או חטה ושעורה וכסמת

 

Kilayim 2:1

כל סאה שיש בו רבע ממין אחר, ימעט. רבי יוסי אומר, יבר. בין ממין אחד בין משני מינין. רבי שמעון אומר, לא אמרו אלא ממין אחד. וחכמים אומרים, כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרבע

Kilayim 1:7

אין מביאין אילן באילן, ירק בירק, ולא אילן בירק, ולא ירק באילן. רבי יהודה מתיר ירק באילן

Kilayim 1:8

אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה. אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה, מפני שהוא ירק באילן. אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב, שיהא מקרו. אין תוחבין זמורה של גפן לתוך האבטיח, שתהא זורקת מימיה לתוכו, מפני שהוא אילן בירק. אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית, שתהא משמרתו, מפני שהוא ירק בירק

 

Kilayim 1:5

הצנון והנפוץ, החרדל והלפסן, ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה

 

Kilayim 1:6

הזאב והכלב, כלב הכפרי והשועל, העזים והצבאים, היעלים והרחלים, הסוס והפרד, הפרד והחמור, החמור והערוד, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה