Challah 1:6

המעסה, בית שמאי פוטרין, ובית הלל מחיבין. החליטה, בית שמאי מחיבין, ובית הלל פוטרין. חלות תודה ורקיקי נזיר, עשאן לעצמו, פטור. למכר בשוק, חיב:

 

Challah 1:7

נחתום שעשה שאר לחלק, חיב בחלה. נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאר, אם אין בשל אחת מהן כשעור, פטורה מן החלה:

Challah 1:4

אלו חיבין במעשרות ופטורים מן החלה, הארז, והדחן, והפרגים, והשמשמין, והקטניות, ופחות מחמשת רבעים בתבואה. הספגנין, והדבשנין, והאסקריטין, וחלת המשרת, והמדמע, פטורין מן החלה

 

Challah 1:5

עסה שתחלתה ספגנין וסופה ספגנין, פטורה מן החלה. תחלתה עסה וסופה ספגנין, תחלתה ספגנין וסופה עסה, חיבין בחלה. וכן הקנובקאות חיבות

Challah 1:2

האוכל מהם כזית מצה בפסח, יצא ידי חובתו. כזית חמץ, חיב בהכרת. נתערב אחד מהם בכל המינים, הרי זה עובר בפסח. הנודר מן הפת ומן התבואה, אסור בהם, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן. וחיבין בחלה ובמעשרות

 

Challah 1:3

אלו חיבין בחלה ופטורים מן המעשרות. הלקט, והשכחה, והפאה, וההפקר, ומעשר ראשון שנטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שנפדו, ומותר העמר, ותבואה שלא הביאה שליש. רבי אליעזר אומר, תבואה שלא הביאה שליש, פטורה מן החלה

Maaser Sheni 5:15

יוחנן כהן גדול העביר הודיות המעשר. אף הוא בטל את המעוררים, ואת הנוקפים. ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים, ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי

סליק מסכת מעשר שני

Challah 1:1

חמשה דברים חיבים בחלה, החטים והשעורים והכסמין ושבלת שועל ושיפון. הרי אלו חיבין בחלה, ומצטרפין זה עם זה, ואסורין בחדש מלפני הפסח, ומלקצר מלפני העמר. ואם השרישו קדם לעמר, העמר מתירן. ואם לאו, אסורין עד שיבא העמר הבא

Maaser Sheni 5:13

השקיפה ממעון קדשך מן השמים (דברים טו), עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות. ואת האדמה אשר נתתה לנו, בטל ובמטר ובולדות בהמה. כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש, כדי שתתן טעם בפרות

 

Maaser Sheni 5:14

מכאן אמרו, ישראל וממזרים מתודים, אבל לא גרים ולא עבדים משחררים, שאין להם חלק בארץ. רבי מאיר אומר, אף לא כהנים ולוים, שלא נטלו חלק בארץ. רבי יוסי אומר, יש להם ערי מגרש

Maaser Sheni 5:11

ככל מצותך אשר צויתני (שם), הא אם הקדים מעשר שני לראשון, אינו יכול להתודות. לא עברתי ממצותיך, לא הפרשתי ממין על שאינו מינו, ולא מן התלוש על המחבר, ולא מן המחבר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש. ולא שכחתי, לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו

 

Maaser Sheni 5:12

לא אכלתי באני ממנו (שם), הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות. ולא בערתי ממנו בטמא, הא אם הפרישו בטמאה אינו יכול להתודות. ולא נתתי ממנו למת, לא לקחתי ממנו ארון ותכריכים למת, ולא נתתיו לאוננים אחרים. שמעתי בקול ה’ אלהי, הבאתיו לבית הבחירה. עשיתי ככל אשר צויתני, שמחתי ושמחתי בו

Maaser Sheni 5:9

מי שהיו פרותיו רחוקים ממנו, צריך לקרוא להם שם. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה, אמר רבן גמליאל, עשור שאני עתיד למוד, נתון ליהושע, ומקומו משכר לו. עשור אחר שאני עתיד למד, נתון לעקיבא בן יוסף שיזכה בו לעניים, ומקומו משכר לו. אמר רבי יהושע, עשור שאני עתיד למוד נתון לאלעזר בן עזריה, ומקומו משכר לו. ונתקבלו זה מזה שכר

 

Maaser Sheni 5:10

במנחה ביום טוב האחרון היו מתודין. כיצד היה הודוי, בערתי הקדש מן הבית (דברים כו), זה מעשר שני ונטע רבעי. נתתיו ללוי, זה מעשר לוי. וגם נתתיו, זו תרומה ותרומת מעשר. לגר ליתום ולאלמנה, זה מעשר עני, הלקט והשכחה והפאה, אף על פי שאינן מעכבין את הודוי. מן הבית, זו חלה

Maaser Sheni 5:7

מי שהיו לו פרות בזמן הזה והגיעה שעת הבעור, בית שמאי אומרים, צריך לחללן על הכסף. ובית הלל אומרים, אחד שהן כסף ואחד שהן פרות

 

Maaser Sheni 5:8

אמר רבי יהודה, בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות, מהרו והתקינו את פרותיכם עד שלא תגיע שעת הבעור. עד שבא רבי עקיבא ולמד, שכל הפרות שלא באו לעונת המעשרות, פטורים מן הבעור

Maaser Sheni 5:5

ובשביעית, פודהו בשויו. ואם היה הכל מפקר, אין לו אלא שכר לקיטה. הפודה נטע רבעי שלו, מוסיף עליו חמשיתו, בין שהוא שלו ובין שנתן לו במתנה

 

Maaser Sheni 5:6

ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית, היה בעור. כיצד היה בעור, נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים, ומעשר ראשון לבעליו, ומעשר עני לבעליו. ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום. רבי שמעון אומר, הבכורים נתנין לכהנים כתרומה. התבשיל, בית שמאי אומרים, צריך לבער. ובית הלל אומרים, הרי הוא כמבער

Maaser Sheni 5:3

כרם רבעי, בית שמאי אומרים, אין לו חמש ואין לו בעור. ובית הלל אומרים, יש לו. בית שמאי אומרים, יש לו פרט ויש לו עוללות, והעניים פודין לעצמן. ובית הלל אומרים, כלו לגת

 

Maaser Sheni 5:4

כיצד פודין נטע רבעי, מניח את הסל על פי שלשה, ואומר, כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו. ומניח את המעות, ואומר, כל הנלקט מזה, מחלל על המעות האלו בכך וכך סלים בסלע