כרם רבעי, מצינין אותו בקוזזות אדמה, ושל ערלה בחרסית, ושל קברות בסיד, וממחה ושופך. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, בשביעית. והצנועים מניחין את המעות ואומרים, כל הנלקט מזה, יהא מחלל על המעות האלו
Maaser Sheni 5:2
כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. ואיזו היא תחומה, אילת מן הדרום ועקרבת מן הצפון, לוד מן המערב והירדן מן המזרח. ומשרבו הפרות, התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה. ותנאי היה הדבר, שאימתי שירצו, יחזר הדבר לכמות שהיה. רבי יוסי אומר, משחרב בית המקדש, היה התנאי הזה. ותנאי היה, אימתי שיבנה בית המקדש, יחזר הדבר לכמות שהיה
המוצא כלי וכתוב עליו קו”ף, קרבן. מ’, מעשר. ד’, דמאי. ט’, טבל. ת’, תרומה, שבשעת סכנה היו כותבין ת’ תחת תרומה. רבי יוסי אומר, כלם שמות בני אדם הם. אמר רבי יוסי, אפלו מצא חבית והיא מלאה פרות וכתוב עליה תרומה, הרי אלו חלין, שאני אומר אשתקד היתה מלאה פרות תרומה, ופנה
כל המעות הנמצאים, הרי אלו חלין, אפלו דינר זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר, הרי זה מעשר
Maaser Sheni 4:10
המוצא כלי וכתוב עליו קרבן, רבי יהודה אומר, אם היה של חרס, הוא חלין ומה שבתוכו קרבן. ואם היה של מתכת, הוא קרבן ומה שבתוכו חלין. אמרו לו, אין דרך בני אדם להיות כונסין חלין לקרבן
הפודה מעשר שני ולא קרא שם, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש. היה מדבר עם האשה על עסקי גטה וקדושיה, ונתן לה גטה וקדושיה ולא פרש, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש
Maaser Sheni 4:8
המניח אסר ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא יצא בפנדיון, אוכל עליו עוד אסר. המניח פנדיון ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באסר, אכל עליו עוד פלג. המניח אסר של מעשר שני, אוכל עליו אחד עשר באסר ואחד ממאה באסר. בית שמאי אומרים, הכל עשרה. ובית הלל אומרים, בודאי אחד עשר, ובדמאי עשרה
היה עומד בגרן ואין בידו מעות, אומר לחברו, הרי הפרות האלו נתונים לך במתנה. חוזר ואומר, הרי אלו מחללין על מעות שבבית:
Maaser Sheni 4:6
משך ממנו מעשר בסלע, ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים, נותן לו סלע, ומשתכר בסלע, ומעשר שני שלו. משך ממנו מעשר בשתים, ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע, נותן לו סלע מחלין וסלע של מעשר שני שלו. אם היה עם הארץ, נותן לו מדמאי
בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע, בעל הבית קודם, מפני שהוא מוסיף חמש. בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע ואסר, את של סלע ואסר קודם, מפני שהוא מוסיף על הקרן. הפודה מעשר שני שלו, מוסיף עליו חמשית, בין שהוא שלו ובין שנתן לו במתנה
Maaser Sheni 4:4
מערימין על מעשר שני. כיצד, אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים, הילך מעות אלו ופדה לך מעשר שני זה. אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים, לעבדו ולשפחתו הכנענים, מפני שידן כידו
המוליך פרות מעשר שני ממקום היקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היקר, פודהו כשער מקומו. המביא פרות מן הגרן לעיר, וכדי יין מן הגת לעיר, השבח לשני ויציאות מביתו
Maaser Sheni 4:2
פודין מעשר שני בשער הזול, כמות שהחנוני לוקח, לא כמות שהוא מוכר. כמות שהשלחני פורט, ולא כמות שהוא מצרף. ואין פודין מעשר שני אכסרה. את שדמיו ידועים, יפדה על פי עד אחד. ואת שאין דמיו ידועים, יפדה על פי שלשה, כגון היין שקרם ופרות שהרקיבו ומעות שהחליאו
המשאיל קנקנין למעשר שני, אף על פי שגפן, לא קנה מעשר. זלף לתוכן סתם, עד שלא גפן, לא קנה מעשר. משגפן, קנה מעשר. עד שלא גפן, עולות באחד ומאה, ומשגפן, מקדשות בכל שהן. עד שלא גפן, תורם מאחת על הכל, ומשגפן, תורם מכל אחת ואחת
Maaser Sheni 3:13
בית שמאי אומרים, מפתח ומערה לגת. ובית הלל אומרים, מפתח ואינו צריך לערות. במה דברים אמורים, במקום שדרכן למכר סתומות. אבל במקום שדרכן למכר פתוחות, לא יצא קנקן לחלין. אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכר במדה, יצא קנקן לחלין. רבי שמעון אומר, אף האומר לחברו, חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים, יצא קנקן לחלין
הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, יפדה. רבי יהודה אומר, יקבר. אמרו לו לרבי יהודה, ומה אם מעשר שני עצמו שנטמא, הרי הוא נפדה, הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, אינו דין שיפדה. אמר להם, לא, אם אמרתם במעשר שני עצמו, שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום, תאמרו בלקוח בכסף מעשר, שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום
Maaser Sheni 3:11
צבי שלקחו בכסף מעשר, ומת, יקבר על ידי עורו. רבי שמעון אומר, יפדה. לקחו חי ושחטו ונטמא, יפדה. רבי יוסי אומר, יקבר. לקחו שחוט ונטמא, הרי הוא כפרות
הלשכות, בנויות בקדש ופתוחות לחל, תוכן חל וגגותיהן קדש. בנויות בחל ופתוחות לקדש, תוכן קדש וגגותיהן חל. בנויות בקדש ובחל ופתוחות לקדש ולחל, תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש, קדש, מכנגד החל ולחל, חל
Maaser Sheni 3:9
מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא, בין שנטמא באב הטמאה, בין שנטמא בולד הטמאה, בין בפנים בין בחוץ, בית שמאי אומרים, יפדה ויאכל הכל בפנים, חוץ משנטמא באב הטמאה בחוץ. ובית הלל אומרים, הכל יפדה ויאכל בחוץ, חוץ משנטמא בולד הטמאה בפנים
You must be logged in to post a comment.