Sheviis 10:9

המחזיר חוב בשביעית, רוח חכמים נוחה ממנו. הלוה מן הגר שנתגירו בניו עמו, לא יחזיר לבניו. ואם החזיר, רוח חכמים נוחה ממנו. כל המטלטלין, נקנין במשיכה. וכל המקים את דברו, רוח חכמים נוחה ממנו

סליק מסכת שביעית

Terumos

Terumos 1:1

חמשה לא יתרמו, ואם תרמו, אין תרומתן תרומה. החרש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו. נכרי שתרם את של ישראל, אפלו ברשות, אין תרומתו תרומה

Sheviis 10:7

כורת דבורים, רבי אליעזר אומר, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טמאה במקומה, והרודה ממנה בשבת חיב. וחכמים אומרים, אינה כקרקע, ואין כותבין עליה פרוזבול, ומקבלת טמאה במקומה, והרודה ממנה בשבת, פטור

 

Sheviis 10:8

המחזיר חוב בשביעית, יאמר לו משמט אני. אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו, שנאמר (דברים טו) וזה דבר השמטה. כיוצא בו, רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו, יאמר להם, רוצח אני. אמרו לו, אף על פי כן, יקבל מהם, שנאמר (שם יט) וזה דבר הרוצח

Sheviis 10:5

פרוזבול המקדם, כשר, והמאחר, פסול. שטרי חוב המקדמים, פסולים, והמאחרים, כשרים. אחד לוה מחמשה, כותב פרוזבול לכל אחד ואחד. חמשה לוין מאחד, אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכלם

 

Sheviis 10:6

אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע. אם אין לו, מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא. היתה לו שדה ממשכנת בעיר, כותבין עליה פרוזבול. רבי חצפית אומר, כותבין לאיש על נכסי אשתו, וליתומים על נכסי אפוטרופין

Sheviis 10:3

פרוזבול, אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים טו) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו’, התקין הלל לפרוזבול

 

Sheviis 10:4

זהו גופו של פרוזבול. מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדינים שבמקום פלוני, שכל חוב שיש לי, שאגבנו כל זמן שארצה. והדינים חותמין למטה, או העדים

Sheviis 10:1

שביעית, משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר. הקפת החנות, אינה משמטת, ואם עשאה מלוה, הרי זה משמט. רבי יהודה אומר, הראשון הראשון משמט. שכר שכיר, אינו משמט, ואם עשאו מלוה, הרי זה משמט. רבי יוסי אומר, כל מלאכה שפוסקת בשביעית, משמטת, ושאינה פוסקת בשביעית, אינה משמטת

 

Sheviis 10:2

השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה, אם היה החדש מעבר, משמט. ואם לאו, אינו משמט. האונס, והמפתה, והמוציא שם רע, וכל מעשה בית דין, אין משמטין. המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין, אינן משמטין

Sheviis 9:8

מי שהיו לו פרות שביעית והגיע שעת הבעור, מחלק מזון שלש סעדות לכל אחד ואחד. ועניים אוכלין אחר הבעור, אבל לא עשירים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר, אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הבעור

Sheviis 9:9

מי שהיו לו פרות שביעית שנפלו לו בירשה או שנתנו לו במתנה, רבי אליעזר אומר, ינתנו לאוכליהן. וחכמים אומרים, אין החוטא נשכר, אלא ימכרו לאוכליהן, ודמיהם יתחלקו לכל אדם. האוכל מעסת שביעית עד שלא הורמה חלתה, חיב מיתה

Sheviis 9:6

המלקט עשבים לחים, עד שייבש המתוק. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. עלי קנים ועלי גפנים, עד שישרו מאביהן. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. רבי עקיבא אומר, בכלן עד שתרד רביעה שניה

 

Sheviis 9:7

כיוצא בו, המשכיר בית לחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. המדר הנאה מחברו עד הגשמים, עד שתרד רביעה שניה. עד אימתי עניים נכנסים לפרדסות, עד שתרד רביעה שניה. מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית, משתרד רביעה שניה

Sheviis 9:4

אוכלין על המפקר, אבל לא על השמור. רבי יוסי מתיר אף על השמור. אוכלין על הטפיחין ועל הדופרא, אבל לא על הסתוניות. רבי יהודה מתיר כל זמן שבכרו עד שלא יכלה הקיץ

Sheviis 9:5

הכובש שלשה כבשים בחבית אחת, רבי אליעזר אומר, אוכלין על הראשון. רבי יהושע אומר, אף על האחרון. רבן גמליאל אומר, כל שכלה מינו מן השדה, יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבי שמעון אומר, כל ירק, אחד לבעור. אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה

Optional Shiur for Sheviis 9:5

Sheviis 9:2

שלש ארצות לבעור, יהודה, ועבר הירדן, והגליל. ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת. גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק. מכפר חנניה ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין, גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין, גליל התחתון. ותחום טבריא, העמק. וביהודה, ההר והשפלה והעמק. ושפלת לוד כשפלת הדרום, וההר שלה כהר המלך. מבית חורון ועד הים מדינה אחת

Sheviis 9:3

ולמה אמרו שלש ארצות, שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה. רבי שמעון אומר, לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה. ושאר כל הארצות, כהר המלך. וכל הארצות, כאחת לזיתים ולתמרים

Sheviis 8:11

מרחץ שהסקה בתבן או בקש של שביעית, מתר לרחץ בה. ואם מתחשב הוא, הרי זה לא ירחץ

 

Sheviis 9:1

הפגם, והירבוזין השוטים, והחלגלוגית, כסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגר של אפר, פטורין מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאין כיוצא בהם נשמר. רבי יהודה אומר, ספיחי חרדל, מתרין, שלא נחשדו עליהן עוברי עברה. רבי שמעון אומר, כל הספיחין מתרין, חוץ מספיחי כרוב, שאין כיוצא בהם בירקות שדה. וחכמים אומרים, כל הספיחין אסורין