מי שהיו לו פרות בזמן הזה והגיעה שעת הבעור, בית שמאי אומרים, צריך לחללן על הכסף. ובית הלל אומרים, אחד שהן כסף ואחד שהן פרות
Maaser Sheni 5:5
ובשביעית, פודהו בשויו. ואם היה הכל מפקר, אין לו אלא שכר לקיטה. הפודה נטע רבעי שלו, מוסיף עליו חמשיתו, בין שהוא שלו ובין שנתן לו במתנה
Maaser Sheni 5:6
ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית, היה בעור. כיצד היה בעור, נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים, ומעשר ראשון לבעליו, ומעשר עני לבעליו. ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום. רבי שמעון אומר, הבכורים נתנין לכהנים כתרומה. התבשיל, בית שמאי אומרים, צריך לבער. ובית הלל אומרים, הרי הוא כמבער
Maaser Sheni 5:3
כרם רבעי, בית שמאי אומרים, אין לו חמש ואין לו בעור. ובית הלל אומרים, יש לו. בית שמאי אומרים, יש לו פרט ויש לו עוללות, והעניים פודין לעצמן. ובית הלל אומרים, כלו לגת
Maaser Sheni 5:4
כיצד פודין נטע רבעי, מניח את הסל על פי שלשה, ואומר, כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו. ומניח את המעות, ואומר, כל הנלקט מזה, מחלל על המעות האלו בכך וכך סלים בסלע
Maaser Sheni 5:1
כרם רבעי, מצינין אותו בקוזזות אדמה, ושל ערלה בחרסית, ושל קברות בסיד, וממחה ושופך. אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים, בשביעית. והצנועים מניחין את המעות ואומרים, כל הנלקט מזה, יהא מחלל על המעות האלו
Maaser Sheni 5:2
כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד. ואיזו היא תחומה, אילת מן הדרום ועקרבת מן הצפון, לוד מן המערב והירדן מן המזרח. ומשרבו הפרות, התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה. ותנאי היה הדבר, שאימתי שירצו, יחזר הדבר לכמות שהיה. רבי יוסי אומר, משחרב בית המקדש, היה התנאי הזה. ותנאי היה, אימתי שיבנה בית המקדש, יחזר הדבר לכמות שהיה
Maaser Sheni 4:11
המוצא כלי וכתוב עליו קו”ף, קרבן. מ’, מעשר. ד’, דמאי. ט’, טבל. ת’, תרומה, שבשעת סכנה היו כותבין ת’ תחת תרומה. רבי יוסי אומר, כלם שמות בני אדם הם. אמר רבי יוסי, אפלו מצא חבית והיא מלאה פרות וכתוב עליה תרומה, הרי אלו חלין, שאני אומר אשתקד היתה מלאה פרות תרומה, ופנה
Maaser Sheni 4:12
הָאוֹמֵר לִבְנוֹ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ, וּמָצָא בְזָוִית אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. הָיָה שָׁם מָנֶה וּמָצָא מָאתַיִם, הַשְּׁאָר חֻלִּין. מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה, הַכֹּל מַעֲשֵׂר
Maaser Sheni 4:9
כל המעות הנמצאים, הרי אלו חלין, אפלו דינר זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר, הרי זה מעשר
Maaser Sheni 4:10
המוצא כלי וכתוב עליו קרבן, רבי יהודה אומר, אם היה של חרס, הוא חלין ומה שבתוכו קרבן. ואם היה של מתכת, הוא קרבן ומה שבתוכו חלין. אמרו לו, אין דרך בני אדם להיות כונסין חלין לקרבן
Masser Sheni 4:7
הפודה מעשר שני ולא קרא שם, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש. היה מדבר עם האשה על עסקי גטה וקדושיה, ונתן לה גטה וקדושיה ולא פרש, רבי יוסי אומר, דיו. רבי יהודה אומר, צריך לפרש
Maaser Sheni 4:8
המניח אסר ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא יצא בפנדיון, אוכל עליו עוד אסר. המניח פנדיון ואכל עליו חציו, והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באסר, אכל עליו עוד פלג. המניח אסר של מעשר שני, אוכל עליו אחד עשר באסר ואחד ממאה באסר. בית שמאי אומרים, הכל עשרה. ובית הלל אומרים, בודאי אחד עשר, ובדמאי עשרה
Maaser Sheni 4:5
היה עומד בגרן ואין בידו מעות, אומר לחברו, הרי הפרות האלו נתונים לך במתנה. חוזר ואומר, הרי אלו מחללין על מעות שבבית:
Maaser Sheni 4:6
משך ממנו מעשר בסלע, ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים, נותן לו סלע, ומשתכר בסלע, ומעשר שני שלו. משך ממנו מעשר בשתים, ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע, נותן לו סלע מחלין וסלע של מעשר שני שלו. אם היה עם הארץ, נותן לו מדמאי
Maaser Sheni 4:3
בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע, בעל הבית קודם, מפני שהוא מוסיף חמש. בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע ואסר, את של סלע ואסר קודם, מפני שהוא מוסיף על הקרן. הפודה מעשר שני שלו, מוסיף עליו חמשית, בין שהוא שלו ובין שנתן לו במתנה
Maaser Sheni 4:4
מערימין על מעשר שני. כיצד, אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים, הילך מעות אלו ופדה לך מעשר שני זה. אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים, לעבדו ולשפחתו הכנענים, מפני שידן כידו
Maaser Sheni 4:1
המוליך פרות מעשר שני ממקום היקר למקום הזול, או ממקום הזול למקום היקר, פודהו כשער מקומו. המביא פרות מן הגרן לעיר, וכדי יין מן הגת לעיר, השבח לשני ויציאות מביתו
You must be logged in to post a comment.